• Shiri Arad

הרגע שלפני



העומר והלג מאחורינו. ריחות שמזכירים שמתקרב לו הקיץ עם אלרגיות המעבר והעונה. היום ארוך יותר והחום רב יותר. המזגן כבר פועל לסירוגין, וארגונים לקיץ ולקייטנות בהתהוות. מה שכן הפירות עדיין בוסר. עד שבועות יהיה טעים.

שינויים, התחלפות, גדילה. התרגשות לסיומים, ועוד יותר להתחלות שמגיעות בעקבותם.


וידוי אישי: פעם פעם המחשבה על החופש הגדול היתה של פסק זמן כדי להתגעגע למסגרת. הרבה זמן בריכה, זמן מסך וזמן בטלה. ואז הלך ודהה עם הבגרות. ההורות הצעירה הביאה את תחושת חוסר האונים מול התשלומים לקייטנות והמרדף אחרי ימי החופש המועטים שלנו למול חודשיים שלמים שלהם. ובכלל מה שהכי רציתי זה להיות איתם כל הזמן. והיום שקצת גדלו המחשבה על החופש הגדול מעוררת חזרה את תחושת פסק-הזמן ההכרחי. פסק הזמן מהשגרה של כולנו. מחכה לביחד הקייצי.


נסיון להסתיר את הקמט שהתחדד, או שבעצם גאה בו. הדילמה היומית.

סיפוק קטן של פרופורציות. להחזיק את השליטה, ולדעת לשחרר אותה בזמן.


דה ליסט:

השמלה עם הרווח מהגוף.

הכובע ששומר על הקופלקשיין.

הסנדלים הכחולים לקטוני.



אינסוף ובחזרה.



© 2018 by SHIRIARAD.

  • Grey Pinterest Icon
  • Grey Instagram Icon